“The Economics Crisis from a Neoclassical Perspective”,  Lee E. Ohanian.

Journal of Economic Perspectives 2010

2.2012, מאת כפיר גרין

בסיכום זה אציג הרחבות לניתוח המאמר שלא נכללו במצגת שהצגתי בכתה. אתייחס להקשר המאמר, במידת האפשר, ליתר הקורס, וכן אציג ביקורת אישית וביקורת שתוארה בכתה. אתייחס לשני נושאים עיקריים, התופעה הנצפית כפי שהיא מוצגת בחלק הראשון של המאמר והרחבה על הסבר המדיניות שמוצג בסיפא של המאמר.

אוהניין, ראשית, מתייחס לתופעה נצפית במשבר האחרון- תעסוקה שיורדת בחדות. הוא מציג בתחילה את גרף שעות העבודה ליחדות הון, זהו מדד תעסוקה ופוריות מתעסוקה. בהמשך המאמר הוא יתייחס בעצם לתרומת העבודה לתוצר ויראה שהיא נפגעה משמעותית. בגרף הראשון ניתן לראות את הירידה הקיצונית בעבודה במשבר האחרון בארה”ב. הכותב טוען כי הסברים פיננסיים למשבר חסרים הסבר על מדוע העבודה מושפעת יותר, הסברים פיננסיים שראינו בקורס מתארים את השלכותיו של משבר פיננסי על היבטים שונים, אם זה מתן הלוואות, ירידה בהשקעות הפירמות, משברי נזילות, מיון שלילי בביטוח וניתוח סיכונים מוטה. הטענה העיקרית היא כי לא מוצג הסבר מניח את הדעת לתופעה הנצפית בספרות הקיימת בנושא.

 הכותב מציג לאורך כל המאמר את טיעוניו כיצד המיתון האחרון שונה ממיתונים היסטוריים בארה”ב בתקופה שלאחר מלה”ע II, אפיק השוואה אחר הוא למדינות מפותחות אחרות בעולם. הנתונים אליהם הוא מריץ את הבדיקות הם נתונים רבעוניים משנת 56′ ועד הרבעון השלישי של 2009. כאן כבר מתעוררת בעיה בנוגע להשוואה הבינלאומית, אנו עדים למשבר האירופאי שהגיע באיחור לעומת המשבר בארה”ב, אפשר להגיד ששיא המשבר האירופי התרחש במהלך 2011, ואינו נכלל בנתונים שהוצגו במאמר. כעת, בבחינת טבלה 2 במאמר (מופיעה במצגת),  נזכור שהמשבר האירופי היום אינו מופיע בנתונים כלל. מדינות לא-אירופיות נוספות שהושוו היו קנדה ויפן. ביחס ליפן שוב קשה להגיע למסקנה על הערכת השפעות המיתון משום רעידות האדמה שפקדו את המדינה. קנדה בכל זאת מציגה את הירידה באבטלה השנייה הגדולה ביותר אחרי ארה”ב בין המדינות המושוות.

הכלי הדסקריפטיבי המוצג במאמר נשען על מודלים של מחזורי עסקים. דרך הרצת נתונים האו מזהה 3 סוגי סטיות מה- Steady State, הסטייה בפרודוקטיביות, הסטייה בעבודה והסטייה בהון.  התוצאות מוצגות בטבלה 2, ניתן לראות שקיימת תופעת תחליפיות בין הסטייה בעבודה לבין הפרודוקטיביות. שתי סיבות אפשריות שאני יכול לתאר, הראשונה נובעת ישירות מהגדרת המדדים, נזכור שסטייה בפרודוקטיביות היא הסטייה של התוצר הנצפה בפועל ומהתוצר הצפוי מהצבת שעות העבודה וכמות ההון בפונקציית הייצור. ואילו סטיית העבודה היא הסטייה בין התפוקה השולית מעבודה המיוצגת ע”י השכר ובין החלטת הקצאת הזמן של הפרטים בין עבודה/צריכה ופנאי. אם הפירמות קיבלו סיגנלים על משבר פיננסי שיוביל למיתון בקנה מידה גדול הם יתחילו בתהליכי צמצום עלויות וביניהם גם פיטורים, ולראיה ניתן לראות את גלי הפיטורים הגדולים בארה”ב מהרבעון השני ב-2008 ועד הרבעון הראשון של 2009 – שיא הסיגנלים על המשבר הפיננסי בארה”ב. זה המקום לציין נקודת ביקורת נוספת. ההסבר הנובע מניתוח סטיית העבודה בכלי הדיאגנוסטי הניאו-קלאסי הוא שכאשר מניחים שוק עבודה משוכלל הסטייה נובעת מהחלטת הפרטים לעבוד פחות, המסקנה מקבלת גם אישוש כאשר לא נמצאה ירידה משמעותית בתפ”ש מעבודה. לראייתי, זוהי תפיסה קצת מעוותת של המציאות, השינויים שפרופ’ צידון הציג בתחילת הקורס על התמורות בכלכלה האמריקאית בנוגע להפיכתה מכלכלה מכוונת מוצרים לכלכלת שירותים משפיעים ישירות על  שוק העבודה, העובדים מיומנים יותר,  יקרים יותר ותופסים נתח נכבד מהוצאותיהן של חברות השירותים. סביר כי בעת קשיים חזויים יחל גל פיטורין במשק. עד שהאבק יתפזר גם נצפה שלא יהיו גיוסים בשוק העבודה. את הופעת ההתאוששות האיטית גם ניתן להסביר מאותן סיבות, שוק עבודה המאופיין בעובדים מיומנים ויקרים יותר הדורשים הכשרה ותקופת התאמה ארוכות יותר.

ההסבר השני הוא שמדינות אירופאיות, המאופיינות בגישה סוציאליסטית יותר מאשר ארה”ב, אין גלי פיטורים גדולים ( סקנדינביות לעומת ארה”ב). העובדים נשארים במשרותיהם אם בגלל אילוצים רגולטורים הנכפים על הפירמות ואם משום הבדלים תרבותיים, ופשוט מייצרים פחות, קרי פרדיקטיביות נמוכה על כל שעת עבודה. וזה ייתן לנו פרספקטיבה נוספת שאינה מוזכרת במאמר על התופעה הנצפית וההבדלים בין ארה”ב למדינות ההאחרות בחלק B  בטבלאות. כפי שציינתי המשבר שאיחר להגיע לאירופה ייתכן והוביל לתוצאות דומות ועיקר את ההסבר השני המובא להלן.

כדי להראות צידוק להתעמקות בהתנהגות העבודה במיתון האחרון אוהניון מבצע סימולציה בה הוא מבודד את הסטיות ואת המשתנים הרלוונטיים, הוא מציג את הסטייה בעבודה כאלמנט המרכזי בהסבר התנהגות המשתנים הריאליים במיתון. השאלה שנותרת פתוחה היא האם העבודה היא המניע או שהתנהגות העבודה היא רק חלק משרשרת האירועים במשבר שהכלי הדיאגנוסטי מבוסס ה-RBC מצליח להראות באופן דיי נקי ובהיר. החלק הראשון במאמר מציג גישה דסקריפטיבית  דיי חזקה להשפעות המיתון האחרון וייחודו, החלק השני, אפוא, מוקדש לביקורת והצגת 2 תאוריות להסבר המשבר, הפיננסית ותאוריית המדיניות.

במצגת הראשונה שהוצגה בקורס, יש תיאור לאופיים של משברים פיננסיים בכלל ונתונים על המשבר הנוכחי בפרט. העולם היום גלובלי יותר, מ/בר גדול באמריקה סביר כי ישפיע יותר על שאר העולם. היום הבורסות בעולם מתואמות יותר, קיים סחר עולמי משמעותית גדול יותר ותנועות הון בינלאומיות בקנה מידה הולך וגדל. אי-לכך, נצפה לראות השפעות דומות על מדינות במשברים גדולים אך כפי שאנו רואים לא כך הדבר. סברה שהעליתי במצגת מתייחס להתנהגות שוק העבודה, שוק עבודה בו השכר קשיח לתקופה של 3 חודשים, והפירמות מממנות הוצאות משכורות דרך הלוואות (מתוך כרסטייאנו אייכנבאום ואוונס 2005, כפי שהוצג גם המאמר של הול שהוצג בקורס). האלמנט שלקחתי משם הוא כי במצב כזה, הביקוש לעבודה של הפירמות הוא רגיש יותר לשינויים בפעילות. משמע, שברגע שאנו מזהים מחזור עסקים, נצפה שהסטייה בעבודה תהיה גבוהה יותר, ותחת מודל דינמי RBC נצפה לראות באופן דומה את התופעה שהוצגה במאמר של אוהניין, סטייה נמוכה בפרודוקטיביות על חשבון סטייה גדולה יותר בעבודה. העבודה סופגת את מרבית השוק.

בהמשך המאמר מתייחס להסברים פיננסיים שונים שמתוארים במצגת, וביניהם גם עדות להתאוששות האיטית של העבודה. אולי מה שחריג הוא דווקא ההתאוששות המהירה של שאר המשתנים. כפי שהוזכר בתחילת הקורס אין הסבר הגיוני להתאוששות המהירה של המשק האמריקאי מהמשבר האחרון.

הסבר המדיניות: חשוב לזכור שאם מצביעים על שיא המשבר והשפל במרץ 2009, ביוני 2009 מצליח הבנק האמריקאי לייצב את המשק. מדיניות ארה”ב בהובלת ברננקי בניהול המשבר הייתה מהירה ותחמה את המשבר לשוק האמריקאי לשנתיים בלבד. במאמר מתבצעת השוואה לשפל הגדול בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. השוואה מתבקשת לאור כך שהמיתון 07-09 הוא הקרוב ביותר מבחינת ירידת הגדלים הריאליים במשק האמריקאי לשפל האמריקאי בניתוח כל המשברים שאירעו מאז. אם נתייחס לאירופאים ומדיניותם כלפי המשבר ניתן לראות שהם פשוט לא הבינו את גודל השפעת המשבר עליהם. הם אמנם הורידו ריביות משום התפיסה כי המשבר כן ישפיע אך לא השכילו להבין עד כמה, צעדי המנע שלהם לא היו מספיקים וכראיה אנחנו עדים היום למצב הבעייתי של אירופה יותר משנתיים לאחר תחילת היציאה מהמשבר של הכלכלה האמריקאית.

מלבד אזכור דרך המדיניות של הממשל האמריקאי במשבר הנוכחי דרך התוכניות הפיסקליות והמוניטריות שהוצאו לפועל, אין במאמר ניתוח איכותי להשפעתן של תכוניות אלו. במאמר של טיילור (2009), מוצגות עדויות אמפיריות, ניתוח וביקורת ספציפיים בנוגע למדיניות הממשלתית. בחרתי להציג בסיכום זה דוגמה אחת קצרה שעזרה לי להבין את רעיון הביקורת על מדיניות הממשלה כפי שהציג אוהניין במאמרו. לפי טיילור הסבר המדיניות הוא אחד מהגורמים המרכזיים למיתון, הוא מציג טיעונים משכנעים וקשה שלא להתייחס ברצינות לדברים ולשקול מחשד את עוצמת ההסברים הפיננסים שראינו למשבר וכמובן אחרי החלק הראשון במאמר של אוהניין.

ראשית נבחנית המדיניות המוניטרית של הפד בתקופת טרום המשבר, מוצגת סטייה מכלל טיילור. הריבית הייתה תקופה ארוכה נמוכה מזו שנדרשה בפועל, הסטייה הנ”ל היא חריגה ביותר ומהווה את הסטייה הגדולה ביותר מכלל טיילור מאז שנות השבעים. הטענה היא שזוהי מדיניות מוניטרית ‘מתירנית’ (או עודפת) שהוליכה את שוק הנדל”ן לבועה. הסבר למדיניות זו של הממשלה הוא פחד מאינפלציה. כדי להראות את הטענה ששיעור הריבית הנמוך הוביל לבועה בשוק הבתים ולהתפוצצות הבועה לאחר מכן מוצג הגרף הבא שכולל בתוכו סימולציה (קו מקווקו) להתנהגות שוק הנדל”ן בארה”ב אם הריבית לא הייתה סוטה מכלל טיילור.

כמובן שניתוח אמפירי אמתי להסבר המדיניות הממשלתית מציב 2 בעיות עיקריות: הראשונה היא שאנו צריכים ראשית לדעת שהמשבר וגרורותיו מאחורינו ולקבל את הנתונים המלאים. השנייה היא שניתוח מדיניות צריך להיות חף משיקולים פוליטיים ועמדות אישיות ואידאולוגיה כפי שטיילור מציין.

לסיכום, המאמר של אוהנין מציג בפשטות ביקורת על רוב מה שלמדנו בקורס. הוא ממעיט בחשיבותם של ההסברים הפיננסיים, ומציג בקצרה את רעיון הסבר המדיניות הממשלתית. בהתחלה ועד שלב ההצגה בכתה היה לי קשה לקבל את הרעיון של ביקורת מצד אחד ומצד שני תיאור דסקריפטיבי בלבד. תיאור הנשען על מודל RBC  שספק רב אם הוא אכן נותן איזשהו ערך מוסף להבנת המשבר והגורמים לו. מצאתי את התיאור של הסטייה בעבודה כתוצר תיאורי מצוין, הוא באמת שם דגש על ייחוד המשבר אבל זהו אינו הגורם אלא ראיה נקייה על התוצאה. עם זאת, הסבר המדיניות באמת מנסה לתת תאוריה לגורם המניע. הבנה וניתוח של קו החשיבה הזה יכול להביא למסקנות פרקטיות והקטנת אי הוודאות שעופפת, מבחינתי , את המשבר והגורמים לו גם היום, בסיום הקורס.

Advertisements